אודות אלבל סמואל

כשהיה בן ארבע, נחטף אביו בידי הצבא האתיופי ונלקח לשירות צבאי בכפייה. האירוע שינה את חיי המשפחה, ואלבל נאלץ לשאת באחריות כבר בילדותו כרועה צאן.

למרות הקשיים, ארבע שאיפות ליוו אותו: להביא את אביו הביתה, להיות איש עסקים כפי שכבר ניסה במשחק הכפתורים, ללמוד לקרוא ולכתוב ולהגיע לירושלים.

בערב פסח 1983 יצא עם משפחתו מאתיופיה למסע שכלל 28 ימי הליכה יחפה לאורך יותר מ־800 קילומטרים, בדרך לסודן. ב־27 בדצמבר 1984 עלה לישראל. שם החל מחדש, למד, שירת בצה״ל ובהמשך למד הנדסה ובנה קריירה בתחומי התקשורת והטכנולוגיה.

לצד הקריירה, הקים משפחה והמשיך לפעול למען איחוד בני משפחתו. את המסע הזה תיעד בספרו ״ללכת יחף עם טרנזיסטור בדרך לחלום ירושלים״, העוסק לא רק בהגעה ליעד אלא גם באחריות כלפי מי שנותרו מאחור.