אתיופיה — ילדות שנחתכה מוקדם
רעיית צאן, פרידה מאבא, אחריות לבית ומפגש ראשון עם הקול מן הטרנזיסטור.
סיפור חיים אמיתי / ללכת יחף עם טרנזיסטור
המסע התחיל הרבה לפני הצעד הראשון.
ילד רועה צאן בכפר גנדוואה שבאתיופיה, שאביו נחטף ושלא זכה ללמוד לקרוא ולכתוב, העז לחלום על עתיד שנראה בלתי אפשרי. הוא שרד מסע מפרך של יותר מ־800 קילומטרים, התחיל מחדש בישראל, הפך למהנדס ובנה קריירה בינלאומית בעולם הטכנולוגיה.
אבל הסיפור לא נגמר במה שהצליח להשיג לעצמו, אלא בהחלטה להחזיר לחברה כפליים ממה שקיבל.
ALEVEL SAMUEL
ארבעה חלומות שנולדו במקום שבו כמעט לא היה סיכוי
עוד לפני שידעתי לקרוא ולכתוב היו לי חלומות. כל אחד מהם דרש למצוא דרך במקום שבו כמעט לא הייתה דרך.
- 01להחזיר את אבא הביתה
- 02להיות איש עסקים
- 03ללמוד לקרוא ולכתוב
- 04להגיע לירושלים
בעיות הן חלק מהחיים, להתמודד איתן זו אמנות החיים.
אין חכם כבעל ניסיון. ואני ההוכחה לכך.
לא רק להגיע רחוק, אלא גם להחזיר לחברה כפליים.
המסע הרגלי / 1983
מה עובר על ילד כשהדרך ארוכה יותר מכל מה שהכיר?
28ימי הליכה
800+קילומטרים יחפים
מעט אוכל. לילות של הליכה. ימים של הסתתרות.
יותר מ־800 קילומטרים ברגל במשך 28 ימים. מאחורי המספרים היו רעב, פחד, דרך לא מוכרת ומשפחה שניסתה להישאר יחד.
לקריאת פרקי המסע ↗01 / THE FIRST SIGNAL
הכול התחיל
בקול
בעולם של רעיית צאן, עבודת כפיים ואפשרות מוגבלת ללמוד, טרנזיסטור קטן עורר שאלה גדולה: איך קול מגיע ממקום רחוק? הסקרנות הזאת לא נעלמה. שנים אחר כך היא פגשה אלקטרוניקה, הנדסה ומערכות תקשורת.
TRANSISTOR / MEMORYAM · 1983
כוונו לתחנה בסיפור
הילדות נחתכה מוקדם. האחריות הגיעה לפני האותיות.
SIGNAL NO. 01 — 04
מקל רועים.
אחריות בגיל צעיר, שדות וצאן, יום שנמדד באור השמש ובמה שיש על השולחן.
מעגל חשמלי.
לימוד קריאה ועברית, שירות בצבא, הנדסה וקריירה בטכנולוגיה. אותה סקרנות, חיים אחרים.
03 / האות הראשונה
לקרוא ולכתוב.
חלום שנדחה עד גיל 12.
בילדותי באתיופיה השתוקקתי ללמוד לקרוא ולכתוב, אבל לא הייתה לי אפשרות ללמוד באופן סדיר. רק כשהגעתי לישראל בגיל 12 יכולתי להתחיל את הלימודים כמעט מאפס. כל אות חדשה הייתה בשבילי עולם שנפתח.
שיר באמהרית שמבטא עבורי את הכמיהה הזאת
״עד כמה טוב לדעת לקרוא ולכתוב״
צהיי יוהנס · הקישור לשיר הוא אסוציאציה אישית לסיפור, לא הקלטה מן הילדות.
♫ האזינו לשיר ביוטיוב השיר נפתח ב-YouTube. האתר אינו מארח או מנגן את ההקלטה.
02 / הממואר / פרק ראשון
ספר שנכתב
מהדרך
זהו לא רק סיפור על עלייה לישראל. זהו סיפור על אחריות שנולדה מוקדם, על למידה כנגד כל הסיכויים ועל הבחירה לא להשאיר אף אחד מאחור.
עוד על הספר ↗לא להשאיר אף אחד מאחור.
03 / CHRONOLOGY
לא קו ישר.
דרך חיים.
חמש תחנות מתוך כרונולוגיה ארוכה ומדויקת יותר. לצידן מופיעים רק צילומים אישיים אמיתיים; לא מוצג צילום חדש כאילו תיעד את המסע.
28 ימים ברגל
יציאה בערב פסח, יותר מ־800 קילומטרים של הליכה יחפה, לילות בדרך וימים של הסתתרות.
סודן — להחזיק מעמד
אמרקובה, וודילו וטואבה. רעב, מחנות, פרידות ומאבק לשמור על המשפחה יחד.
ישראל — ללמוד מחדש
העלייה לישראל, השפה, בתי הספר, הגיוס ב־1992 ולימודי ההנדסה.
העדר החדש
קריירה בטכנולוגיה, בניית משפחה, ספורט קהילתי ופעילות למען אחרים.
05 / THE PRESENT
המסע ממשיך
באחרים.
היוזמות הקהילתיות, משחקי הכדורסל, ההרצאות לצעירים וטקסי הזיכרון אינם אפילוג לספר. הם ההמשך של אחד החוטים שעוברים בכל פרקיו — אחריות כלפי אחרים.
לגלריה האישית ↗06 / IN THE PRESS